תפריט
לייקבוסטר רייטינג מסקר את זווית השיח ברשתות החברתיות, והפעם: האם הרשתות החברתיות היו יכולות לחשוף את פעילותו של מוטי ממן, המרגל מאשקלון? איך נראה השיח סביב דמותו והאם היו רמזים נסתרים שהחמצנו?
מוטי ממן לא היה סתם עוד גולש ברשתות החברתיות. בין כל הפוסטים שפרסם, הסתתרו דעות קיצוניות כמו האשמות כלפי אהוד ברק, אותו כינה "בוגד", והתנגדות קולנית ל"קפלניסטים". אבל האם אלו היו רק דעות קיצוניות או רמזים חבויים למשהו הרבה יותר גדול? כשמסתכלים לאחור, נראה שדווקא הפוסטים הפשוטים האלה יכולים היו לחשוף את הפרצוף האמיתי שלו.
אז אנחנו לא כתבים צבאיים או פוליטים אבל ברשתות החברתיות אנחנו מבינים. והרשתות החברתיות נראות כמו המקום שבו כולם שופכים את דעותיהם בגלוי, אבל בפועל הן יכולות לשמש כמרחב אידיאלי להסתיר מעשים כאלו. איך מישהו כמו מוטי ממן יכול היה לשמור על חזות רגילה כלפי חוץ, כשהוא מסתיר תוכניות נסתרות? באמצעות שיתוף של פוסטים יומיומיים ודעות רווחות, הוא הצליח להיעלם בתוך הרעש הכללי של הרשתות החברתיות.
הפרשה של מוטי ממן מעלה שאלות קשות על הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות ובשיח הפוליטי שמתרחש שם. האם הפכנו אדישים לדעות קיצוניות בגלל השפע שלהן ברשת? מה המשמעות של השיח הזה, והאם הוא יכול להיות מסך עשן לפעולות נסתרות?
כמו בכל פרשה גדולה, גם במקרה של מוטי ממן, השיח ברשתות החברתיות התפרס על קשת רחבה – מהומור קליל ועד ביקורת נוקבת. אחד מהתגובות הנפוצות שצצו במגוון פוסטים הייתה טון הומוריסטי על גילו של ממן: "אני בת 28 ואין לי כוח להכין חביתה, איך הוא מעל 70 ויש לו כוחות להיות מרגל?" – כזה שהציג את ההפתעה מכך שמישהו בגיל כזה היה מעורב במעשים כאלו. יחד עם זאת, לצד ההומור היו גם תגובות רציניות רבות שעסקו בחומרת המעשים, והביעו דאגה אמיתית מהנזק האפשרי לביטחון המדינה. השיח הפך למגוון, כשהומור וביקורת חריפה שזורים זה בזה, כמו שרק הרשתות החברתיות יודעות להציג.
קראו עוד
חנוך מילבצקי תחת אש ברשתות.
